החלטה בתיק עת"א 3990-07-13

העותר מרצה מאסר ראשון בגין עבירות תקיפה ואיומים כנגד שכנו.

בעתירה זו ביקש להורות לשב"ס לצלם ולהעביר לבא כוחו את תיקו הרפואי וכמו כן ביקש

להורות לשב"ס להוציאו לחופשה ראשונה ביום 19/07/13 בו יחול מועד אזכרת אחיו.

אשר לסעד הראשון שנתבקש התברר במהלך הדיון כי ב"כ העותר לא העביר לשב"ס ייפוי כח ממרשו וכן כתב ויתור סודיות רפואית. לאחר קיום הדיון אלו הועברו לשב"ס ועל כן אני מורה כי החומר יצולם ויומצא לב"כ העותר תוך 30 יום.

לעניין החופשה למועד הנ"ל נומקה בקשת העותר בכך כי אחיו נהרג כנפגע פעולות איבה בשנת 2006, וכי מאז מותו לא התאושש העותר מן האירוע  והשתתפותו באירוע חשובה מאוד.

העותר טען גם כי האירוע בגינו הורשע קרה בשנת 2007, וגזר הדין ניתן 5 שנים מאוחר יותר במהלכם היה משוחרר ממעצר, ולא היה לו כל דין ודברים עם נפגע העבירה, שכנו.

הוא גם שילם לשכנו את הפיצוי שנפסק לו ושלח לו מכתב התנצלות עם הבעת חרטה.

עוד טען כי יש חשיבות שייפגש עם ילדיו שאינם מבקרים אותו בכלא ונאמר להם שהוא נמצא בעבודה בסין, על מנת שלא לפגוע בהם.

לאחר קיום דיון באולם בית המשפט ולאחר שניתנה לב"כ המשיבים אפשרות להגיש כתב תשובה משלים, נוכח העובדה כי התברר שבקשה לחופשה מיוחדת תלויה ועומדת בפני הגורם המינהלי, הוגש כתב תשובה משלים ובו נאמר כי המשיבים הסכימו ליתן לעותר חופשה מיוחדת לצורך אזכרת אחיו, אולם הגבילו חופשה זו למשך 12 שעות בלבד.

ב"כ העותר בתגובה להודעה זו בכתב התשובה המשלים, טען שיש לאשר חופשה בת 36 שעות, היינו עד למוצאי השבת.

לטענתו, אין כל מידע מודיעיני בעניין העותר, העותר השתתף בטיפול בכלא עד ששבר ידיו עקב תאונה ונאלץ להתאשפז ולאחר שחרורו מאשפוז במר"ש, חזר והשלים כבר מחצית מאותו קורס שליטה בכעסים ובהתחשב ביתר הטענות שפורטו לעיל, לא נשקפת ממנו מסוכנות השוללת מתן חופשה של 36 שעות.

הוא שב וטען כי מדובר בעניין משפחתי רגיש.

שקלתי את טיעוני הצדדים בכובד ראש וסבורני כי במקרה הנדון על מכלול נסיבותיו, ראוי לאשר לעותר חופשה מיוחדת למשך 36 שעות.

ראשית, מדובר באזכרה של אח שהינו נפגע פעולות איבה.

העותר עצמו, כפי שעולה מדברי אביו במהלך הדיון, לבד מהיותו אח שקול, הינו פגוע נפשית כנכה צה"ל.

מועד האזכרה סמוך לסוף השבוע ומן הטיעונים שנטענו על ידי העותר בעתירתו ובפניי, עולה כי אזכרת האח מהווה אירוע משפחתי בעל משמעות גדולה מאוד.

לא נטען בפניי כי קיים חומר מודיעיני המלמד על מסוכנות בדבר חופשה או על התנהגות לא תקינה בין כותלי בית הכלא.

יתר על כן, מדובר בעותר שלפי תכתובות אשר צורפו לתביעה, יזם השתתפות שלו בטיפול בין כתלי הכלא ואף השתתף בטיפול הנ"ל, עד ששבר את ידיו עקב תאונה ואושפז במר"ש לצורך שיקום רפואי.

מכל הנסיבות המפורטות לעיל, לא ראיתי כי תתקיים פגיעה רצינית באינטרס הציבורי אם תינתן לעותר חופשה בת 36 שעות לצורך אירוע האזכרה וסוף השבוע בקרבת משפחתו.